בְּטָנִי גָּרְגֵּר כְּכֶלֶב עֲרֵמָה, וְיָדַי קָפוּאוֹת. הָלַכְתִּי עַל הַמִּדְרָךְ, מַבִּיט בְּחַלּוֹנוֹת הַמִּסְעָדָה הַמּוּאִירִים, עִם רֵיחַ הַמְּזוֹן הֶחָם שֶׁמַּכְאִיב יוֹתֵר מֵהַקֹּר.
לֹא הָיָה לִי אֲפִילוּ מַטְבֵּעַ אֶחָד. הָעִיר קָפוּאָה. קוֹר שֶׁלֹּא נִמְחָה בַּצָּעִיף אוֹ בְּהִשְׁתַּמְּשׁוּת בְּכַפַּיִם בַּכִּיסִים. קוֹר שֶׁנִּכְנָס לַעֲצָמוֹת וּמְזַכֵּר שֶׁאַתָּה לְבַד, חָסֵר בַּיִת, בְּלִי אוֹכֶל… בְּלִי אִישׁ.
הַרָעָב שֶׁלֹּא מִסְתַּכֵּם בְּכַמָּה שָׁעוֹת, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁרָשׁ בְּגּוּף לְיָמִים. הַרָעָב שֶׁמַּגְרִים אֶת הַבֶּטֶן לְרַעֲנֵן כְּתָף תוף, וְעוֹרֵף סוֹבֵל כְּשֶׁמִּתְכַּפֵּף.
לֹא אָכַלְתִּי כְּלָל יוֹם וּשְׁנַיִם. רַק קְלוֹק מַיִם מִמַּעְיָן צִיבּוּרִי וּפִיסַת לֶחֶם יָבֵשׁ אֲשֶׁר נָתְנָה לִי אִשָּׁה בַּרְחֹב. נְעִלַי שְׁחוּקוֹת, בְּגָדַי מְלֻכְלָכִים, שֵׂיעָרִי מְסֻבָּךְ כְּאִלּוּ נִלְחַמְתִּי בָּרוּחַ.
הָלַכְתִּי בְּרוּחַ אֲבוּרָה שֶׁל מִסְעָדוֹת אֶלֶגָנְטִיוֹת. הָאוֹר הַחָמוּד, הַמּוּסִיקָה הָרַךְ, צְחֹק הַסּוֹעֲדִים — כֻּלּוֹ עוֹלָם זָר לִי.
מֵאַחֲרֵי כַּמָּה רְחוֹבוֹת, הֶחֱלַטְתִּי לָבוֹא לְתוֹךְ מִסְעָדָה שֶׁרֵיחָהּ נִפְלָא. רֵיחַ בָּשָׂר צָלוּי, אֹרוֹז חָם וּחָמָא נָמֵס עָשׂוּ לִי תַּאֲוָה.
שָׁמַרְתִּי עַל פִּלְפּוּל, יָשַׁבְתִּי כְּמוֹ אֲשֶׁר הָיָה לִי זְכוּת לִהְיוֹת שָׁם, וְלֹא חָשַׁבְתִּי פַּעַם שֶׁלָּקַחַת לֶחֶם יָבֵשׁ יִהְיֶה חֲטָאָה.
כְּשֶׁעָטָף אֹתוֹ קָרוֹת תַּפְחוֹת בְּיָדַי רָעֲדָהּ, קוֹל עָמֹק רִעְרֵר אוֹתִי:
—הַי, אֵי לֹא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן.
קָפֵאְתִּי, בִּלְעָה קָשֶׁה וְהִשְׁתַּקַּעְתִּי בְּמַבָּט לַרצפה.
אִישׁ גָּבוֹהַּ, בְּחֻלְצָה שְׁחֹרָה וְמַעֲלִית מֻפְלָאָה. לֹא הָיָה מְלַצֵּר, וְלֹא דָמָה לַסּוֹעֵד רָגִיל.
—בּוֹא עִמִּי — אָמַר לְאַחַר כָּךְ.
לִפְנֵי שֶׁיָּכְלָה לִבְכּוֹר בְּעֵינַי, עָמַדְתִּי נִדְמֵי, מֻדְהָם. מִשָּׁם, הוּא קִרְאֶה לַמְּלַצֵּר וְיָשַׁב בְּשׁוּל הַשֻּׁלְחָן.
קְצָת דַּקּוֹת אַחַר כָּךְ, נָשְׁקַל לִי מַטְעֵם חָם: אֹרוֹז רַךְ, בָּשָׂר מְעֻסֶּה, יְרָקוֹת אֲדֻמּוֹת, פִּיסַת לֶחֶם חָם וְכּוֹס חָלָב.
—זֶה לִי? — שָׁאַלְתִּי, קוֹלִי רַעֲדָה.
—כֵּן — עָנָה הַמְּלַצֵּר בְּחִיּוּךְ.
הָאִישׁ בַּחֻלְצָה הִבִּיט בִּי בְּשַׁלֵּו וּלְפָעָמִים אָמַר:
—כִּי אֵין לְאַחַר לִסְרוֹף כְּלֵי שׁוֹאָר לְהִתְקַיֵּם. מֵהַיּוֹם, תָּמִיד יִהְיֶה כֵּן מְחֻלָּק לְךָ.
לִמְרוֹת כַּמָּה שָׁבוּעַוֹת, חָזַרְתִּי, לִשְׁבּוֹת בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, לֶאֱכוֹל בְּשֶׁקֶט, וְלְסַדֵּר אֶת הַמַּפְתָּנִים בְּדִיסְקְרֶטִיוּת.
כְּעֵת לְהַזְמִין אֶת הַמַּסָּעָדָה, הוּא נִגַּשׁ וְשָׁאַל אֶת שְׁמִי וְגִילִי.
—לְכָךְ, אַתְּ רָעֵב — אָמַר — אֲבָל לֹא רַק לְאוֹכֶל. אַתְּ רָעֵב לִכְבוֹד וּלְכָבוֹד עַצְמֵךְ.
הוּא נָתַן לִי כַּרְטִיס לְמֶרְכָּז לִלְמֹד וּלְקַבֵּל תְּמִיכָה.
שָׁנִים עָבְרוּ, לָמַדְתִּי לְבַשֵּׁל, לִקְרוֹא, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַחְשֵׁב. הַיּוֹם, בְּגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה, אֲנִי מַטְבִּחָה רֹאשׁ בַּמִּסְעָדָה שֶׁהַכּוֹל הִתְחִיל בָּהּ.
אֲנִי מְוַדֶּאֶת שֶׁתָּמִיד יֵשׁ אֹכֶל חָם לַצָּרִיךְ, וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּחִיּוּךְ.
הָאִישׁ בַּחֻלְצָה עוֹד בָּא מִשָּׁמָּה לְזְמַן לְזְמַן. הוּא מְזַלְזֵל בְּקְרוֹבָה, מְחַיֵּךְ וְאַתְּ אוֹתוֹ מְבַקֶּשֶׁת קָפֶה.
—יָדַעְתִּי שֶׁתִּזְכִּי לָרוּחַ — אָמַר לִי לַיְלָה.
—אַתָּה עָזַרְתָּ לִי לְהַתְחִיל — עָנִיתִי — אֲבָל אֶת הַשְּׁאָר… עָשִׂיתִי בְּרָעֵב.
הוּא צָחַק.
—הָאָדָם מִתְחַשֵׁב לְכֹחַ הָרָעָב. הוּא לֹא רַק מַשְׁחִית — הוּא גּוֹרֵם לָהָלֵךְ לְפָעָלִים.
וַאֲנִי יָדַעְתִּי. סִפּוּרִי הִתְחִיל בְּשְׁאָרִים. וְעַכְשָׁו… אֲנִי מַבְּשֶׁלֶת תִּקְוָה.
