תחנת המשטרה צחקה על גבר בן שמונים ולא קיבלה אפילו את הדיווח שלו, אך השוטרים לא ידעו מי האיש המבוגר באמת, ומה יקרה כשהקפיטן ייכנס למשרד 🫣😱.
באמצע הלילה, האיש המבוגר התעורר והביט בחושך. השעה הייתה שתיים. בחוץ הייתה לילה עמוק, אך השכנים שוב רעשו. נשמעו קולות, גבר דיבר בקול רם, ולאחר מכן אישה צחקה. המוזיקה הושמעה בקול רם.
האיש, כמעט בן שמונים, עם לב חלש אך שמיעה חדה, לבש את חלוקו הישן והלך לאט לדלת השכנה.
הוא צלצל בפעמון. כמה שניות לאחר מכן הופיעה אישה צעירה במפתן, עם איפור כבד, בקבוק ביד וריח אלכוהול.
— מה אתה רוצה, זקן? — שאלה בעצלנות.
— כבר השעה שתיים בלילה. אני לא מצליח לישון. אתם רועשים מדי.
האישה גלגלה עיניים וצעקה לדירה:
— אתה שומע? הזקן מתלונן שוב!
בן זוגה החדש יצא מהדירה. גדול, בעל מבט כבד ובטן בירה.
— מה הבעיה? — חייך. — קח כדור ותישן.
האישה צחקה בקול, והאיש סגר את הדלת מול פניו של הזקן.
האיש עמד כמה שניות במדרגות. הוא כבר התקשר למשטרה, אך כשהשוטרים הגיעו, השכנים תמיד שתקו. בקומה התחתונה התגוררה זוג קשישים ששמעו מעט מאוד, והאחראי על הבניין רק Shrugged והציע “להסדיר את זה”.
בחזרה בדירתו, לקח את התרופות ושכב. כשסוף סוף נרדם, זכרונות העבר הופיעו מול עיניו.
הוא ואשתו ישבו במטבח. בנם היחיד עמד ליד החלון ודיבר על קבלה למוסד צבאי.
— בני, השירות הצבאי מסוכן. אולי כדאי שתחשוב שוב?
— זו סיבה לגאווה. איש אמיתי חייב לשרת את ארצו.
הוא טפח על כתפו עם מילים שהרגיעו אותו במשך שנים.
— סבא שלנו היה גיבור. ואתה תהיה גם.
החלום הסתיים תמיד באותו אופן: מסדרון אפור, חייל בדלת, מילים חרישיות על מותו של בנו במשימה מיוחדת, צעקות אשתו, אמבולנס והריק.
עשרים שנה חלפו, והאשמה נותרה. לעיתים קרובות חשב שהוא ראוי לחייו הבודדים ולילותיו ללא שינה.
שניים ימים לאחר מכן, המצב חזר על עצמו. הוא לא יכול היה לסבול יותר והחליט ללכת בעצמו למשטרה. כתב תלונה, אך השוטר הצעיר כמעט ולא הקשיב וזרק את הנייר לפח.
כועס, דרש הסב שהדיווח יירשם. השוטרים נעשו עצבניים, סבורים שמולם רק זקן חלש. אך הם לא ידעו מי הוא באמת, ומה יקרה כשהקפיטן ייכנס 😨😢.
באותו רגע, כאב חד חדר לחזהו, אך עמד איתן, ממתין לקפיטן. צילום ישן נפל מכיסו. הקפיטן הקפיא: היה זה סגן צעיר בתמונה.
— מי זה? — לחש.
— בני.
שקט ירד. הקפיטן, בעיניים מלאות כאב והכרת תודה, כרע ברך בפני הזקן:
— זה הסגן… שהציל אותנו במלחמה. הוא התנפל על רימון כדי להגן עלינו. היינו עשרה. אנו חייבים לו את חיינו.
השוטרים עמדו בשקט. אביו של גיבור עמד מולם, והם התייחסו אליו בזלזול…
