המלך הניח קסדת ברזל מוזרה על ראשה של בתו ונעל אותה כך שאף אחד בממלכה לא יראה את פניה האמיתיות עד לחתונה: אך כאשר נמצא לבסוף חתן והקסדה הוסרה ביום הטקס, הארמון כולו קפא באימה לנוכח מה שהוסתר מתחתיה.

סיפורי חיים

הנה התרגום לעברית:

המלך שם קסדת ברזל מוזרה על ראשה של בתו ונעל אותה במנעול, כך שאיש בממלכה לא יראה לעולם את פניה האמיתיות עד יום חתונתה. אך כאשר סוף־סוף נמצא לה חתן וביום הטקס הוסרה הקסדה, כל הארמון קפא מאימה לנוכח מה שהוסתר מתחתיה 😨😳

כאשר הנסיכה אלין מלאו שש שנים, התרחש בכל הממלכה אירוע מוזר שאנשים זכרו עוד שנים רבות. באותו יום הורה המלך להביא לארמון את טובי הנפחים והנגרים, ובערב הובאה לחדרי הנסיכה הקטנה קסדת מסכה כבדה מעץ וברזל. היא כיסתה לחלוטין את ראשה של הילדה. בחזית היו רק חריצים צרים לעיניים וחור קטן ליד הפה, כדי שתוכל לאכול ולשתות.

לקסדה היה מנעול ברזל מסיבי, והמפתח נשא המלך תמיד על צווארו ולא הראה לאיש. רק המלכה ידעה מדוע עשה זאת לבתו. לאחר כמה חודשים היא חלתה במחלה קשה ומתה, ויחד איתה נעלם האדם האחרון שידע את האמת.

מאז הנסיכה תמיד ענדה את הקסדה המוזרה הזו.

בארמון החלו להתפשט שמועות נוראות. היו שטענו שהילדה נולדה עם עיוות נורא שהמלך מסתיר מהעולם. אחרים היו משוכנעים שמוטלת עליה קללה עתיקה. אחרים לחשו שהמלך ראה משהו מחריד בפניה של בתו ולכן הסתיר אותה לנצח.

אך איש לא ידע בוודאות.

המשרתים אפילו פחדו להביט לכיוונה של הנסיכה. כאשר היא עברה במסדרונות הארמון, כולם השתתקו מיד. הילדה כמעט לא דיברה, כמעט לא יצאה לגן ותמיד הסתגרה לבדה. רק לפעמים, בשעות מאוחרות בלילה, היו המשרתים שומעים אותה מנגנת בעדינות בפסנתר באולם ריק בארמון.

עם השנים הפחד סביבה רק גבר.

כמה פעמים ניסו אנשי חצר לגלות את האמת. נפח אחד ניסה פעם להעתיק את המפתח בזמן שהמלך ישן, אך בבוקר גורש מהממלכה. משרתת צעירה ניסתה בלילה להציץ מתחת לקסדה כאשר הנסיכה נרדמה בכורסה ליד האח, אך למחרת נעלמה הילדה ללא עקבות מהארמון. אחר כך איש כבר לא העז לנסות.

המלך חזר תמיד על אותו משפט:

— היא תסיר את הקסדה רק ביום חתונתה.

אך השנים חלפו ולא נמצא חתן.

אף נסיך לא רצה להתחתן עם נערה שפניה לא נראו מעולם. רבים חששו שמתחת לקסדה מסתתר משהו מחריד. אחרים אף אמרו בגלוי שאינם רוצים לקשור את גורלם בקללה.

המלך הזדקן והפך קודר יותר. הוא הבין שיום אחד ימות ובתו היחידה תישאר לבדה.

ואז יום אחד הגיע לממלכה נסיך צעיר בשם ריצ’רד. הוא היה בנו של שליט מרושש והבין היטב שנישואין לבת המלך יכולים לשנות את חייו לחלוטין. רבים כינו אותו משוגע כאשר הודיע שהוא רוצה לשאת לאישה את הנערה עם קסדת הברזל.

בעיר התווכחו ימים ולילות:

— הוא עושה זאת רק בשביל הכתר.

— לא, הוא פשוט רוצה לדעת את האמת.

— אבל מה אם יראה מפלצת?

אך החתונה בכל זאת נקבעה.

ביום הטקס הייתה הקתדרלה הגדולה מלאה באנשים. מתחת לקשתות האבן הגבוהות בערו מאות נרות, ולאורך השטיח האדום עמדו האורחים העשירים והמשפיעים ביותר בממלכה. כולם המתינו לרגע אחד.

כאשר הדלתות נפתחו סוף־סוף, השתררה דממה כזו שאפשר היה לשמוע את חריכת הנרות.

המלך הוביל בעצמו את בתו אל המזבח.

הוא לבש גלימה כבדה אדומה כהה עם פרווה, והנסיכה הלכה לצידו בשמלה לבנה מרהיבה רקומה בדוגמאות כסף. אך ראשה עדיין היה מכוסה באותה קסדת עץ וברזל נעולה שנשאה כל חייה.

גם הנסיך היה נראה עצבני. כאשר הילדה התקרבה, לא הצליח להסיר את מבטו מהמסכה המוזרה.

הכומר החל בטקס בקול רועד, ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו.

המלך שלף לאט מפתח עתיק מתחת לבגדיו.

בקתדרלה התפשט מיד לחשוש. חלק מהאורחים אף קמו כדי לראות טוב יותר.

ידיו של המלך הזקן רעדו כאשר הכניס את המפתח למנעול. נשמע קליק מתכתי כבד.

לאחר מכן הסיר המלך באיטיות רבה את הקסדה מראש בתו. ובאותו רגע קפאה כל הקתדרלה. מישהו עצר את נשימתו. אישה הפילה את כוסה על הרצפה. והנסיך נסוג צעד לאחור באימה. כי מתחת לקסדה היה… 😳😱

מתחת לקסדה לא היה עיוות, לא צלקות ולא דבר מחריד.

להפך.

הנסיכה התגלתה כיפה להפליא. כה יפה שאנשים הביטו בה בשתיקה מוחלטת במשך כמה שניות, כאילו אינם מאמינים למראה עיניהם. היה לה שיער בלונדיני ארוך, עור חיוור ועיניים בהירות מיוחדות שגרמו לכולם להביט בה מיד.

אך מה שהטריד את האורחים עוד יותר היה דבר אחר: על פניה לא היה שום רגש. היא הביטה באנשים במבט ריק וקר לחלוטין, כאילו במשך השנים משהו בה מת מבפנים.

הנסיך ניסה לחייך אליה, אך היא אפילו לא הביטה בו.

אז אחד מיועצי המלך הזקן לא התאפק ושאל בשקט:

— אבל למה… למה הסתיר כך את בתו כל השנים?

המלך הזקן שתק זמן רב ואז ענה בלחש:

— כי ראיתי כיצד גברים מסתכלים על אמה. בגלל יופייה פרצו מלחמות, בגידות ורציחות. לא רציתי גורל כזה לבתי.

לאחר המילים הללו כרע לפתע על ברכיו באמצע הקתדרלה והחל לבכות.

והנסיכה דיברה לראשונה מזה שנים. היא הביטה לאט באביה ואמרה בשקט:

— לא הסתירו את פניי… הסתירו את כל חיי.

ואז הסתובבה הנערה ועזבה את הקתדרלה לבדה, כשהיא משאירה מאחור את הנסיך, האורחים ואת אביה.

מספרים כי כמה ימים לאחר מכן עזבה את הארמון לנצח. יש שאמרו שראו אותה בארצות הצפון הרחוקות, ואחרים טענו שחיה בין אנשים פשוטים בשם אחר.

Rate article
Add a comment