בעלי תמיד אסר עליי אפילו להתקרב למזגן. אבל יום אחד הוא התקלקל בדיוק כשבעלי לא היה בבית. לכן הייתי חייבת להזמין טכנאי. הוא פתח את הכיסוי, הציץ פנימה ולפתע החוויר.
— קחו מיד את הילדים ועזבו את הבית הזה, הוא אמר בקול רועד.
נשארתי קפואה במקום.
בעלי ויקטור נסע לעיתים קרובות לנסיעות עבודה. לפעמים לכמה ימים, לפעמים למספר שבועות. לעיתים קרובות הוא הודיע לי על היציאות שלו ברגע האחרון, ולפעמים פשוט הציב אותי בפני עובדה מוגמרת.
אחרי כל נסיעה שלו הדירה הייתה שוקעת בשקט, אבל האיסורים שלו עדיין הדהדו לי בראש. אחד מהם הוא חזר עליו יותר מהאחרים:
— לעולם אל תזמיני טכנאי למזגן. וגם אל תיגעי בו בעצמך. אם יקרה משהו, אני אטפל בזה.
לכל השאלות שלי הוא תמיד ענה אותו דבר ולא סבל שום התנגדות.
באותו יום ויקטור שוב נסע. רכב ה-SUV הכסוף שלו נעלם מעבר לפינת הרחוב, ולראשונה אחרי זמן רב הרגשתי הקלה מוזרה.
אבל בערב המזגן התחיל שוב לעבוד בצורה מקוטעת. קודם נשמע חריקה לא נעימה, אחר כך מכה חזקה והמכשיר נכבה לגמרי.
זו הייתה כבר התקלה החמישית כזו בתוך שבוע.
הדירה הפכה מיד לחנוקה ובלתי נסבלת. הילדים שכבו בסלון על הרצפה, מותשים מהחום, עם פנים אדומות.
התקשרתי לבעלי.
הוא לא ענה מיד. ברקע שמעתי קולות לא מוכרים, צחוק של אישה ואפילו קולות של ילדים.
— המזגן שוב התקלקל, אמרתי. אני אזמין איש מקצוע. גם ככה אתה רק מתקן אותו וזה לא עוזר.
התשובה שלו הייתה צעקה חדה:
— אפילו אל תחשבי על זה! אין טכנאים! אף אחד לא נכנס לבית הזה! את מבינה?
השיחה נותקה.
עמדתי רגע עם הטלפון ביד ואז פתחתי אפליקציה והזמנתי שירות.
כעבור שעה הטכנאי הגיע.
הוא בדק את המזגן בקפידה, עלה על סולם והסיר את הפאנל הקדמי.
בהתחלה הכול נראה רגיל. אבל אחרי כמה שניות הבעת פניו השתנתה בפתאומיות.
הוא קימט את מצחו והביט פנימה בזהירות.
— בעלך תיקן את זה בעצמו? הוא שאל.
— כן. אפילו כמה פעמים. למה?
האיש שתק לרגע.
— איפה הילדים שלך עכשיו?
— במטבח. מה קורה?
הוא הוציא מסכת נשימה מהתיק וחבש אותה. אחר כך הביט בי שוב.
בעיניו הייתה דאגה ברורה.
— קחי את הילדים ועזבו את המקום הזה מיד.
המשך בתגובה הראשונה 👇👇
הרגשתי קור מקפיא עובר בי.
— מה מצאתם?
הטכנאי הוציא בזהירות מהחלק העליון של המזגן קופסה מלבנית קטנה מכוסה אבק.
בהתחלה חשבתי שזה פילטר.
אבל אז הבחנתי בעדשה, נורות קטנות ואנטנה דקה.
— זה לא חלק מהמזגן, הוא אמר. זו מצלמה נסתרת. מצלמה מקצועית. היא מקליטה וידאו כל הזמן ושולחת נתונים מרחוק.
הידיים שלי התחילו לרעוד.
— אתה רוצה להגיד שמישהו עקב אחרינו כל הזמן הזה?
— לפי מצב המכשיר, כבר תקופה ארוכה, ענה הטכנאי.
התיישבתי לאט על כיסא.
זיכרונות מוזרים מהשנים האחרונות התחילו לצוף: הקנאה הבלתי מוסברת שלו, החשדות המתמידים, השאלות מי בא אליי במהלך היום ומה אני עושה בבית.
והאיסור החמור שלו לגעת במזגן.
עכשיו הכול התחיל לקבל משמעות.
הטכנאי הניח בזהירות את המכשיר בתיק.
— כדאי שתחשבי ברצינות מה את עושה הלאה. אבל דבר אחד אני יכול לומר בוודאות: את לא יכולה להשאיר את זה ככה.
אחרי שהוא עזב ישבתי זמן רב במטבח עם הילדים.
ואז סוף סוף הבנתי את האמת.
כל נסיעות העבודה כביכול היו שקרים. בעלי כבר מזמן חי חיים אחרים עם אישה אחרת.
הוא בגד בי, אבל במקביל עקב בסתר אחרי כל צעד שלי וחשד בי במה שהוא עצמו עשה מאחורי הגב שלי.
